הרב אביגדר יחזקאל הלוי נבנצל הוא דרשן ופוסק הלכה. היה רב הרובע היהודי בירושלים בשנים התשל"ג-התשס"ח
תולדות חייו
למד בישיבת קול תורה, שם היה תלמידו של הרב שלמה זלמן אוירבך ובהמשך היה לתלמידו המובהק, שם גם קיבל דרך מוסרית מהמשגיח הרב גדליה אייזמן. שירת בצה"ל ביחידת זיהוי וקבורה של הרבנות הצבאית, ובמסגרת זו שירת במלחמת יום כיפור. לאחר מלחמת שלום הגליל שהה תקופה ארוכה בקרב תלמידיו, בגדוד שריון בגזרה המזרחית של לבנון, שם העביר שיעורים לחיילי ישיבות ההסדר.
שימש "רבה של ירושלים שבין החומות", מאז התשל"ג, ושותף לחידוש היישוב היהודי בין החומות, בעקבות מלחמת ששת הימים.
מאז שנותיה הראשונות של ישיבת הכותל משמש בה הרב נבנצל כר"מ ומשגיח. הרב נבנצל ידוע בדרשותיו ובשיחותיו על פרשת השבוע, ונחשב לאחד מ"בעלי המוסר" היחידים בישיבות הציוניות. שיחותיו הועלו על הכתב במספר כרכים שנקראים "שיחות הרב נבנצל". בשנים האחרונות הוא משמש גם כר"מ בישיבת נתיב אריה הסמוכה לכותל המערבי. נודע במנהגו להניח תפילין בכל שעות היום, כמנהג הגר"א, ולא רק בתפילת שחרית.
הרב נבנצל נשוי לבתו של הרב חיים זאב פינקל, שהיה משגיח בישיבת מיר. הוא בנו של מבקר המדינה השני ד"ר יצחק נבנצל, ואחיהם של פליאה אלבק, שהייתה מנהלת המחלקה האזרחית במשרד המשפטים ושל פרופ' ישעיהו נבנצל, פיזיקאי. באדר א' תשס"ח הוכתר בנו, הרב חזקיהו נבנצל, כרב האשכנזי של הרובע היהודי בירושלים, במקום אביו, שפרש מתפקידו.
ספריו
הרב נבנצל הוציא מספר קונטרסים במשך השנים בשם "ביצחק יקרא" לכבוד יום ההולדת של אביו – ד"ר יצחק נבנצל. כן יצאו ספרים רבים על ידי תלמידיו עם הערות הרב נבנצל, בהם כל ספרי המשנה ברורה עם הערותיו (יצא לאור על ידי ישיבת נתיב אריה ב-התשס"ד), וספרי הלכה בענייני השירות הצבאי.
ירושלים במועדיה – על הגדה של פסח, וענייני פסח. כרכים נוספים יצאו על חג השבועות, על ענייני בין המצרים ועל ענייני שבת. הספרים נערכו על ידי בנו הרב חזקיהו נבנצל.
יצאו חמישה כרכים של שיחות על פרשת השבוע בעריכת תלמידו, הרב יוסף אליהו.
תולדות חייו
למד בישיבת קול תורה, שם היה תלמידו של הרב שלמה זלמן אוירבך ובהמשך היה לתלמידו המובהק, שם גם קיבל דרך מוסרית מהמשגיח הרב גדליה אייזמן. שירת בצה"ל ביחידת זיהוי וקבורה של הרבנות הצבאית, ובמסגרת זו שירת במלחמת יום כיפור. לאחר מלחמת שלום הגליל שהה תקופה ארוכה בקרב תלמידיו, בגדוד שריון בגזרה המזרחית של לבנון, שם העביר שיעורים לחיילי ישיבות ההסדר.
שימש "רבה של ירושלים שבין החומות", מאז התשל"ג, ושותף לחידוש היישוב היהודי בין החומות, בעקבות מלחמת ששת הימים.
מאז שנותיה הראשונות של ישיבת הכותל משמש בה הרב נבנצל כר"מ ומשגיח. הרב נבנצל ידוע בדרשותיו ובשיחותיו על פרשת השבוע, ונחשב לאחד מ"בעלי המוסר" היחידים בישיבות הציוניות. שיחותיו הועלו על הכתב במספר כרכים שנקראים "שיחות הרב נבנצל". בשנים האחרונות הוא משמש גם כר"מ בישיבת נתיב אריה הסמוכה לכותל המערבי. נודע במנהגו להניח תפילין בכל שעות היום, כמנהג הגר"א, ולא רק בתפילת שחרית.
הרב נבנצל נשוי לבתו של הרב חיים זאב פינקל, שהיה משגיח בישיבת מיר. הוא בנו של מבקר המדינה השני ד"ר יצחק נבנצל, ואחיהם של פליאה אלבק, שהייתה מנהלת המחלקה האזרחית במשרד המשפטים ושל פרופ' ישעיהו נבנצל, פיזיקאי. באדר א' תשס"ח הוכתר בנו, הרב חזקיהו נבנצל, כרב האשכנזי של הרובע היהודי בירושלים, במקום אביו, שפרש מתפקידו.
ספריו
הרב נבנצל הוציא מספר קונטרסים במשך השנים בשם "ביצחק יקרא" לכבוד יום ההולדת של אביו – ד"ר יצחק נבנצל. כן יצאו ספרים רבים על ידי תלמידיו עם הערות הרב נבנצל, בהם כל ספרי המשנה ברורה עם הערותיו (יצא לאור על ידי ישיבת נתיב אריה ב-התשס"ד), וספרי הלכה בענייני השירות הצבאי.
ירושלים במועדיה – על הגדה של פסח, וענייני פסח. כרכים נוספים יצאו על חג השבועות, על ענייני בין המצרים ועל ענייני שבת. הספרים נערכו על ידי בנו הרב חזקיהו נבנצל.
יצאו חמישה כרכים של שיחות על פרשת השבוע בעריכת תלמידו, הרב יוסף אליהו.
